המוח שלך לא שוכח מה שלא נסגר

Zeigarnik Effect הנו עיקרון פסיכולוגי הקרוי על שמה של הפסיכולוגית בלומה זייגרניק, שגילתה בשנות ה־20 כי אנשים זוכרים טוב יותר פעולות שלא סיימו, לעומת כאלה שכן.
המערכת הקוגניטיבית שלנו שואפת לסגירה (Closure). כל דבר שנותר פתוח, לא גמור, לא פתור, לא מובן או לא סגור רגשית- הופך ל"טאב פתוח" בתודעה.
המוח מקצה משאבים למעקב מתמשך, כדי שיוכל לחזור אליו ולנסות להשלים אותו בעתיד, כאילו אומר לעצמו: "אני עוד צריך לחזור לזה."

לאחר מחקריה, זייגרניק הסיקה כי המוח עוקב אחר משימות לא גמורות על ידי יצירת מצב מתמשך של מתח פנימי או דיסוננס קוגניטיבי, עד שהן נפתרות או נסגרות. אפשר לדמות את זה לנורה שמהבהבת ללא הפסקה. היא שם כדי להזכיר, אבל גם צורכת אנרגיה יקרה מהמערכת כולה.

כאשר יש יותר מדי נורות כאלו פועלות במקביל, מתחילים להופיע הסימפטומים: מחשבות טורדניות, קשיי ריכוז ומיקוד, תחושת עומס ושחיקה, עייפות קוגניטיבית ועוד.