נשימה ואגלית (Vagal Breathing)

טכניקת נשימה המעוררת את עצב הואגוס, המסלול העצבי המרכזי שאחראי להפעלת המערכת הפאראסימפתטית (מצב רגיעה ושיקום).
נקראת גם Vagal Toning Breath או Vocal Exhale Breathing בשל הדגש על הפקת צליל בהוצאת האוויר.
תרגול זה מהווה גירוי ישיר של עצב הוואגוס (vagus nerve) = המתווך המרכזי של הוויסות הרגשי.
מחקרים עדכניים מצאו כי הפעלת הואגוס דרך נשיפה קולית יכולה להוריד את רמות הקורטיזול, להפחית סטרס וחרדה וכן לשפר את קצב הלב המשתנה (HRV) ולחזק את החוסן הנוירולוגי.
נשימה מסוג זה נמצאת בשימוש נרחב בטיפולים מבוססי טראומה, בפסיכותרפיה גופנית ובפרוטוקולי שיקום עצבי.

מבנה:
שאיפה איטית מהאף: למשך 5–4 שניות.
נשיפה ארוכה עם קול או המהום/ זמזום דרך הפה, למשך 6–8 שניות:
השפתיים מכווצות כאילו נושפות לכיבוי נר.
הפקת צליל רך: "וווווווּ", "אווווווווּ", "ממממ", "זזזזז"- או כל צליל שגורם לתחושת רטט ונינוחות.

*יש לבצע 8-10 סבבים. 
**מומלץ לבצע עם הסרטון.

מתאים במיוחד: למצבים של הצפה רגשית, קושי בוויסות, חוסר שקט פנימי וחרדה.