מערכת ה־RAS: שער הכניסה למציאות שלך
Reticular Activating System (RAS) היא מערכת נוירולוגית עוצמתית, הממוקמת בגזע המוח, שאחראית על וויסות ערנות, מודעות, ומיקוד.
היא פועלת כשומרת סף של המוח, מסננת מיליוני גירויים חושיים ומאפשרת רק לחלק קטן מהם להגיע למודעות.
למעשה, המוח קולט כ־11 מיליון פריטי מידע בשנייה, אך ה־RAS בוחרת רק כ־40 מהם לעיבוד מודע.
רק כ־0.00036% מהמידע שנקלט בכל רגע מגיע אל המודעות שלך. היתר- מסונן ונזרק.
הבחירה הזו מתבצעת לא לפי חשיבות אובייקטיבית, אלא לפי מה שסומן בתודעה כ"רלוונטי", באמצעות חזרתיות, כוונה, רגש, זהות או תחושת סכנה.
סביר שכבר חווית את ה־RAS בפעולה. אולי שמת לב לדגם מסוים של רכב שמופיע בכל מקום אחרי שחשבת לרכוש אותו, או שמעת את שמך בבית קפה רועש. זו לא מקריות, זו הדגמה חיה של RAS שמסננת מידע לפי רלוונטיות וחשיבות.
המנגנון הזה נתמך ע"י חיבורים בין ה־RAS לבין הקורטקס הקדם־מצחי, אזור שאחראי על תכנון, קבלת החלטות והתנהגות מוכוונת מטרה. לכן, כאשר אנו מכוונות את ה־RAS מחדש- אנו משנות בפועל את דפוסי הקשב, הרגש והתגובה שלנו.
זה חשוב
כי המציאות שלך אינה אובייקטיבית, היא תוצאה של מה שמערכת הסינון שלך בוחרת לראות.
כאשר תכווני אותה מחדש- היא תתחיל להיראות אחרת.
זוהי עבודת תודעה. זו מהות קידוד זהות.
איך ה RAS בוחרת מה להכניס?
מערכת ה־RAS אינה 'מוסרית' או 'חכמה', היא פשוט ממלאת פקודות בהתאם למה שחוזר, בולט או מסוכן:
מה שחוזר שוב ושוב מקבל קדימות.
מה שמעורר רגש עז (שלילי או חיובי) עובר את הסינון.
מה שסומן כמטרה (goal) או ככוונה (intention)- נחשב לרלוונטי.
מה שמתאים לזהות הקיימת שלך- זוכה לאישור כניסה.
מה שנתפס כאיום- עוקף את כל הסינון ונכנס מייד.
לדוגמה: אם קבעת מטרה לקנות רכב מסוג מסויים, פתאום תבחיני בו בכל מקום.
זה לא קסם או 'מקריות', זו ה־RAS המכווננת לזהות גירויים התואמים את המטרה שלך.
שיטות מבוססות מחקר לכיוונון ה־RAS
1. הגדרת מטרות מדויקת (Precision Goal-Setting)
ניסוח מטרות חדות וברורות "מתכנת" את ה־RAS לחפש הזדמנויות רלוונטיות.
אופן: הגדרת מטרות לפי מודל SMART+P: מטרה ממוקדת, מדידה, אפשרית, רלוונטית, תחומה בזמן ובניסוח חיובי.
הרצה: נסחי 3-5 מטרות בנוסחת SMART+P, וחזרי אליהן כל שבוע מחדש.
2. הדמיה רב־חושית (Multisensory Visualization)
הוספת ריח, קול, מגע וטעם להדמיה יוצרת רשת עצבית חזקה יותר ומפעילה את ה־RAS בעוצמה גבוהה יותר.
הרצה: מס' דקות ביום של דמיון מפורט לחוויה הרצויה, עם כל החושים.
3. לוח חזון דינמי (Interactive Vision Board)
יצירת לוח חזון שאינו רק סטטי אלא מורכב גם מתנועה וקול, מחזק את הכיוונון.
הרצה: צרי לוח חזון דיגיטלי עם תנועה וקול. התבונני בו/ שפרי אותו מידי יום.
4. מדיטציה של מיקוד (Focused Attention)
מדיטציות מיקוד (כמו Trataka או Samatha) מחזקת את רשתות הקשב הפנימיות שמזינות את ה־RAS ומאמנות את המערכת לשמור על תשומת לב יציבה לאורך זמן.
צעד לפעולה: מספר דקות ביום של מיקוד בנשימה, באור נר או בצליל אחד.
5. טכניקות NLP להפעלת עוגנים
עוגנים (Anchors) רגשיים וריפריימינג- ניסוח פרשנות מחדש, מקודדים את ה־RAS ומשפיעים על האופן שבו היא מתייגת את העולם.
הרצה: זהי רגש חיובי, הצמידי אליו עוגן פיזי (למשל מגע מסויים באזור ספציפי בגוף) והפעילי אותו במודע מידי יום.
6. אימון גופני בעצימות גבוהה (HIIT)
אימון הפוגות (30 שניות מאמץ + 30 שניות מנוחה) מדמה את דפוסי ההפעלה המחזוריים של ה־RAS. סשנים קצרים של מאמץ־מנוחה מזרימים נוירוטרופינים (BDNF) התומכים ברשתות הקשב.
צעד לפעולה: שלבי 2-3 אימוני HIIT קצרים בשבוע.
7. שיפור איכות השינה (Sleep Architecture)
שינה עמוקה (Slow-wave sleep) משקמת את המוח ומאפשרת איפוס של מנגנוני הקשב והסינון.
הרצה: הקפידי על שגרת שינה קבועה ואיכותית (7-9 שעות), בשעה קבועה, ללא מסכים וללא גירויים חיצוניים לפני השינה.
8. הכרת תודה ממוקדת
הודיה מפורטת מכוונת את המוח להבחין בחיובי, ומגבירה את רגישות ה־RAS אליו.
הרצה: כתבי כל ערב לפחות 3 דברים חיוביים שקרו. ככל שתכללי פירוט, כולל חושי, תפעילי יותר את ה RAS.
9. גלי קול (Binaural Beats)
האזנה לגלים בינוראליים בתדר Alpha (8–12Hz) מסייעת בסנכרון גלי מוח ומשפרת את פעולת ה־RAS.
צעד פעולה: האזיני כ- 20 דקות ביום לגלי אלפא (8–12Hz) כמוזיקת רקע.
10. צום לסירוגין (Intermittent Fasting)
שינויים מטבוליים הנוצרים מצום תומכים בפלסטיות עצבית ומיקוד תודעתי, ומשפיעים על מערכת ה־RAS.
הרצה: לאחר ייעוץ רפואי, להתחיל בשיטת 16/8 פעמיים בשבוע.
מקורות
מקורות:
Moruzzi & Magoun (1949), "Brain stem reticular formation and activation of the EEG".
Schuster et al. (2021), "Mental simulation and neural attention".
Berking et al. (2014), "Neural correlates of emotion regulation by cognitive reappraisal".
Decety & Ingvar (1990), "Brain activity during mental imagery of movement".
Shrivastava et al. (2022), "Neural efficiency and exercise-induced neuroplasticity".
Walker & Stickgold (2006), "Sleep, memory and plasticity".
Gratton & Opitz (2012), "Impact of positive affect on attention and cognition".