אימון העדשה לפוקוס חיובי

אחת הדרכים המוכחות לשינוי תודעתי, רגשי ומערכתי- מבפנים החוצה.

המוח האנושי נוטה לזכור ולהתמקד בשלילי מתוך מנגנוני הישרדות קדומים, אך בניגוד לאינסטינקטים הישנים, המחקר העדכני מוכיח שניתן לאמן את הקשב לזהות גם את מה שעובד.
ראיית הטוב היא לא אופטימיות נאיבית, זו עדשה הניתנת לאימון, והיא משנה את כל מערכת התגובה של המוח, הגוף והקשרים האנושיים.

אימון העדשה לראיית הטוב כולל מגוון פרקטיקות פשוטות ומבוססות, שמייצרות לאורך זמן:

  • חוסן נפשי
  • ויסות רגשי
  • שיפור במצב הרוח ובשינה
  • שיפור בתחושת משמעות
  • חיזוק מערכות יחסים וקשר חברתי

במרכז הפרקטיקות האלה נמצאת הכרת התודה, אך היא איננה היחידה אלא חלק ממארג רחב יותר של תרגול קשב ממוקד־חיובי, שמפעיל את המוח, משנה דפוסים, ובונה זהות חדשה.

הכרת תודה היא פרקטיקת קידוד חיובית.
כחלק מאימון העדשה לראיית הטוב, היא יוצרת שיבוש עדין של דפוסים שליליים, מחזקת חוסן ומפעילה מערכת תגמול ביולוגית.
פעולות יומיומיות פשוטות יוצרות השפעה מצטברת ומביאות לשינוי תודעתי עמוק לאורך זמן.

יתרונות מוכחים של אימון "עדשת הטוב":
פסיכולוגי: הגברת אושר ושביעות רצון מהחיים, הפחתת דיכאון וחרדה, טיפוח חוסן נפשי, שיפור הערכה עצמית ותחושת משמעות
פיזי: שיפור איכות השינה, שיפור בריאות הלב וכלי הדם, הפחתת כאבים וחיזוק מערכת החיסון
חברתי ובין אישי: שיפור מערכות יחסים, הגברת אמפתיה, ירידת תוקפנות, שיפור עבודת צוות


למה זה עובד מדעית:

  •  Neuroplasticity המוח משנה את הקשרים העצביים בהתאם לדברים שאנחנו חוזרים עליהם
  •  Positive Attention Bias אימון המוח לחפש ולזהות יותר דברים חיוביים
  • Memory Consolidation  חיזוק הזכרונות החיוביים בזכירה אקטיבית

המפתח להצלחה: המחקרים מראים שחזרתיות עקבית חשובה יותר ממשך התרגול. משמע: עדיפות חמש דקות תרגול ביום מאשר 30 דקות פעם בשבוע. 

השפעות עצביות־ביולוגיות של הכרת תודה:

  • שחרור דופמין, סרוטונין ואוקסיטוצין- מוליכים עצביים הקשורים להנאה, מצב רוח, קשר ואמון.
  • הפחתת קורטיזול (הורמון סטרס) והפעלה של המערכת הפאראסימפתטית.
  • שיבוש של דפוסי חשיבה שליליים: 'העלאת גרה' מחשבתית (רומינציה), דאגת יתר והזנה עצמית של דיכאון.
  • הפעלה של אזורים גבוהים במוח (mPFC, ACC) הקשורים לשיפוט ערכי, קוגניציה מוסרית ותחושת עצמי.

המנגנון העיקרי שבאמצעותו הכרת תודה משפיעה לטובה על בריאות הנפש הוא שיבוש קוגניטיבי.
היא פועלת כ"תגובה מתחרה" לרומינציה ודאגה, "מנתבת מחדש מחשבות", ומחליפה מחשבות שליליות במחשבות חיוביות.
הדבר מצביע על כך שכוחה של ראיית הטוב טמון בשיבוש פעיל של ההרגלים הקוגניטיביים המזינים דיכאון וחרדה. היא מהווה התערבות ישירה בתהליך החשיבה השלילית, ולא רק בתוכנה.

בנוסף, יתרונותיו של מיקוד קשב חיובי אינם מבודדים; הם מחזקים זה את זה ויוצרים ספירלה חיובית עולה, הן בהקשר האישי והן בהקשר החברתי.

פעולות קטנות ועקביות של הכרת תודה יכולות להוביל לשינויים גדולים ומשמעותיים לאורך זמן.

סיכון: פוזיטיביות רעילה.

פוזיטיביות רעילה היא ההתעקשות להתמקד רק בחיובי ולהדחיק או להכחיש רגשות שליליים.
זוהי צורה של הכחשה רגשית.
תיקוף רגשי, הכרה בכאב, וויסות רגשי- הכרחיים עוד טרם תרגול ראיית הטוב והכרת תודה.
ראיית הטוב והכרת תודה אינם רק רגש חיובי פשוט, אלא יכולת פסיכולוגית בוגרת להכיל מורכבות ולמצוא בתוכה משמעות.

הכרת תודה רעילה עלולה להתנהג גם כצורה מזיקה של גזלייטינג (gaslighting) ולהפעיל לחץ להרגיש תודה אפילו על אירועים טראומטיים.
כאשר מערכת העצבים של אדם נמצאת במצב של דריכות גבוהה, אמירה שעליו להיות אסיר תודה יכולה להיתפס כהתעלמות מהכאב והסבל האמיתיים שלו.
עבור חלק, הדבר עלול לעורר רגשות אשמה ובושה ("אם יש לי את הדברים האלה להודות עליהם, למה אני עדיין מרגיש כל כך רע?").
ניסיון להלביש הכרת תודה על כאב שלא הוכר, על פצע שטרם הגליד- עלול להזיק.
לכן, יש לזכור שראיית הטוב והכרת תודה משמשים כלים רבי עוצמה לבניית חוסן, לאחר שנוצר בסיס של תיקוף רגשי וביטחון.